תקשורת מקרבת ארגונית
קצת רקע
בשנים האחרונות עבדתי בחברת ייעוץ, ליוויתי חברות וארגונים בשיפור וייעול תהליכים אסטרטגיים וארגוניים, הכשרה ופיתוח מנהלים, חיזוק ממשקי עבודה, שיפור חווית משתמש ועוד. כלל המעסיקים שאפו להגביר את אפקטיביות העובדים, להעלות את המוטיבציה ולייצר שינוי אך באותה נשימה, נשארו עם סגנונות תקשורת מיושנים ומקובעים ודרכי ניהול שאינן מצליחות להוליד את השינוי המבוקש. בכך, עלה צורך מהמעסיקים בסדנאות מדויקות שיודעות לסייע בביצוע שינויים אלו.
במקביל לעבודת הייעוץ, העמקתי את לימודיי בתחום התקשורת המקרבת וכך נולד הרעיון לסדנאות ”Connectorad". מגוון סדנאות מקוריות שיודעות לייצר חוויה בלתי נשכחת לעובדים, ממוקד בתוכן שאותו החברה/הארגון רוצה להעביר בדגש על אופן העברת המסר וחיבור העובדים לסדנה.
מטרת הסדנה: העלאת תחושת המשמעות, הנראות והחיבור לארגון, בעבודה בפרט ובחיים בכלל.
עם מה תצאו?
-
הגברת האפקטיביות והמוטיבציה של העובדים
-
פיתוח יכולת חשיבה יצירתית לאתגרים וקונפליקטים בעבודה
-
מערכות יחסים חזקות ונעימות יותר בין ממשקים ובין מנהלים לעובדים
-
קבלת כלים פרקטיים מעולם התקשורת המקרבת (כן כן, אפילו גם לחיים האישיים)
-
שיפור הרווחה הנפשית של העובדים
-
תקשורת יותר פתוחה וזורמת בארגון
מה הקשר בין תקשורת מקרבת לארגונים?
תקשורת מקרבת מאפשרת יצירת יחסים בארגון המושתתים על ערכים של הקשבה, השתתפות, דיאלוג וכבוד לאחר. ערכים אלה מאפשרים לעובד חוויה של נראות, משמעות והשפעה.
תקשורת מקרבת היא כלי עוצמתי בייחוד כאשר מדובר על עבודת צוות, ניהול שינוי, פיתוח מנהלים ומחוברות ארגונית.
ההנחה של תקשורת מקרבת היא שכל התנהגות אנושית נובעת מתוך צורך פנימי אשר מניע אותנו לפעולה. כאשר צרכים אלה מתמלאים, רגשות חיוביים ממלאים אותנו וכאשר הצרכים שלנו אינם מתמלאים, נוצרים בנו רגשות שליליים ואנו מחפשים דרכים, לא תמיד מקרבות (בלשון המעטה) למלא אותם.
כדי להגיע לשיח מקרב, אנחנו ממקדים את המודעות בארבעה מרכיבים שהם מכונים "4 מרכיבים של מודל תקשורת מקרבת" והם:
מה קרה? (תצפית)
מה ההשפעה עליי? (רגש)
מה חשוב לי? (צורך)
מה אני רוצה? (בקשה)
תקשורת מקרבת פשוטה אך מצריכה תרגול, ארבעת המרכיבים הינם כלי עזר שמהותם לסייע לאנשים "לדבר את השפה" אך הם לא השפה עצמה. בעזרת מרכיבים אלו אנו יוצרים בהירות ומגדילים את הסיכוי שהצד השני ישמע אותנו כפי שאנו רוצים (ולא יחווה את דברינו כהאשמה או שיפוט).
כתוצאה מכך, עולה הסיכוי לשיתוף פעולה הנובע מרצון ולא מפחד, אשמה או בושה.
אני מאמין שכאשר העובדים ידעו להביע ולדבר את עצמם טוב יותר, להיות בקשיבות אמיתית לצד השני הערך יהיה כפול, העובד ירגיש שרואים אותו ושיש לו מקום והארגון יקבל עובד מחובר יותר למקום העבודה, ממוקד והתפוקה שלו תגדל.